<h1>שאילתות פרשת ויקהל שאילתא ס"ז</h1>
<h2>דף סח:</h2>
שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיכל ולמשתי בפוריא ואודויי ושבוחי קמי שמיא על כל ניסיא דעביד להון קב"ה דכתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ועדיף יומא דפורייא כיום שניתנה בו תורה [פסחים ס"ח:] כי הא דמר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא כולה שתא לבר מן תרי יומי דעצרתא יום שניתנה בו תורה ולבר מן תרי יומי דפורייא משום ניסא ומיחייב לשדורי חד לחבריה מתנתא [מגילה ז'.] דתני רב יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מתנות לאדם אחד ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם רבי יהודה שדר ליה רבי הושעיא אטמא דעגלא תילתא וגרבא דחמרא שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו הדר שלח ליה עגלא תילתא ותלתא גרבי חמרא שלח ליה קיימת בנו רבינו ומתנות לאביונים ר' יהודה נשיאה ואביי בר חנן ור' חנינא בר אביי מחלפין סעודתיהו להדדי ואמר רבא מיחייב איניש למיכל ולמישתי ולאיבסומי בפורייא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי [שם:] רבא ורבי זירא עבדו סעודת פוריא בהדי הדדי קם רבא ושחטיה לרבי זירא בעי רחמי עילויה ואחייה לשתא אחרינא אמר ליה ליתיה מר ליעביד סעודת פורים אמר ליה לא כל שעתא מתרחיש ניסא. ברם צריך סעודת פורים מהו למיכליה בליליא מי אמרינן הואיל ומשום אודויי הוא ושפיר דמי או דילמא כיון דכתיב ביה ימי משתה ושמחה ביממא אין בליליא לא ת"ש [שם] דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא מאי טעמא ימי משתה ושמחה כתיב ביה רב אשי הוה יתיב קמיה דאמימר נגה ולא הוה קא אתו רבנן אמר ליה אמאי לא אתו רבנן למתיבתא אמר ליה דילמא קא טרחין בסעודת פורים אמר ליה ולא איפשר למיכליה מאורתא אמר ליה ולא מדכר לה מר להאי דרבא דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא אמר ליה לא שמיע לי תנא מיניה הילכתא ארבעין זימנין ודמי ליה כמא דמנח ליה בכיסיה וכן הילכתא.
